#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עולין לתורה 1) בשבת 2) ביוה&quot;כ 3) ביו&quot;ט?	1) 7 2) 6 3) 5	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עולין שבעה בשבת?	"כתב הב&quot;י בשם השבלי הלקט שאם יארע לאדם אונס ולא בא לביהכ&quot;נ כל ז&#x27; ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי הקורין ז&#x27; פעמים ברכו ויצא ידי חובתו (באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;), והקשו האחרונים הרי בזמן חז&quot;ל רק הראשונה והאחרונה היו מברכין ולא האמצעיין, ותי&#x27; הפנ&quot;י (מגילה כ&quot;ג) דאפי&#x27; בזמנם שלא היו מברכין אבל כל אחד ואחד היה אומר ברכו"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוסיפין עליהם עליות?	"רש&quot;י ס&quot;ל דמוסיפין ביו&quot;ט יוה&quot;כ ושבת, אבל הר&quot;ן הביא דיש מפרשים דאין מוסיפין אלא אשבת, וקיי&quot;ל כרש&quot;י דמוסיפין, וכן הוכיח הדרכ&quot;מ מדקיי&quot;ל דמפטיר עולה מן המנין, ואפ&quot;ה כתב הדרכ&quot;מ דאין נוהגין להוסיף עליות אלא בשבת ושמחת תורה [כדי שכל אחד יזכה לקרוא בתורה בעת סיום התורה אוקמיה אדינא שמותר להוסיף עליות {ומכאן מוכח דבשמחת תורה הוי תוספת עליות להקריאה אבל אינו יכול לעלות בתורה סתם כשאינו מקושר להקריאה}] [והלבוש ס&quot;ל דיש מעלה להוסיף עליות משום מעלין בקודש, אבל משאר הפוסקים משמע דאינו אלא רשות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שחל בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמוסיפין ביו&quot;ט שחל בשבת אבל לא ביוה&quot;כ שחל בשבת משום דראשי הפרשיות מכוונים שמסיימים במילי דכפרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בזמנינו שכל העולים מברכים בפנ&quot;ע?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דמסתימת כל הפוסקים משמע דמותר להוסיף עליות אפי&#x27; בזמנינו, אבל הביא תשב&quot;ץ דחושש לברכה שא&quot;צ, ולפיכך מסיים דאין להוסיף אלא במקום חתונה או ברית, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) הוסיף דה&quot;ה דמותר להוסיף לשאר צורך כיוצא בזה [ואין בו ברכה שאינה צריכה דהברכה נתקנה בציבור מפני כבוד התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], אכן במעשה רב (אות קל&quot;ב) כתב דהגר&quot;א לא הוסיף על השבעה עולים, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו דיש מח&#x27; אם זהו דוקא למנין שלו או בשיטה ס&quot;ל כר&#x27; ישמעאל דאין להוסיף כלל."	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמוסיפין, עד כמה יכולים להוסיף?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) דבפראג תקנו שלא לקרות יותר מי&#x27; עליות חוץ ממפטיר משום טירחא דציבורא, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דבמקום תערומות א&quot;צ לדקדק בזה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דכיון שאין איסור בדבר אינו כדאי לעמוד במחלוקת "	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בפרשיות מחוברות?	"ברביעי קוראים מקצת מפרשה זו ומקצת מזו, וכשמוסיף עליות מוסיף על פרשה שניה ואין לחוש שאינו שוה למנין עליות לראשונה דאין שום חיוב להוסיף עליות [דלא כלבוש דס&quot;ל דצריך לחלק הפרשיות כפי ההוספות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אמנם במקום צורך יכול לחבר הפרשיות בעליה אחרת (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; קל&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;, ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תכ&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשעת פתיחת הארון?	"המג&quot;א (ריש סימן) הביא מזוהר דיאמר בריך שמיה בשבת, אבל הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) הביא לאומרה אף בחול, וכ&quot;כ השע&quot;ת לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ח ס&quot;ק ג.), וכן סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) [ומנהג אשכנז (Yeki) אין אומרים בריך שמיה כלל דהוא מזוהר (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)], וביו&quot;ט אף אומרים י&quot;ג מדות ג&#x27; פעמים [ויש מתחילין מויעבור] ואח&quot;כ אומרים רבונו של עולם וכו&#x27; וכן יהי רצון [ויחזור התפילה ג&#x27; פעמים אבל אין נוהגין כן], ואומרים ג&#x27; פעמים ואני תפילתי (שע&quot;ת שם)"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן כל פרשה דלא פסקי משה אנן לא פסקינן?	"המג&quot;א (ריש סימן) ביאר הענין דהכל מותר דרך תחינה ובקשה, ואפי&#x27; בקריאת התורה אינו אסור אלא כשאין דעתו להשלים לאחר זמן {ונראה דכל דברי המג&quot;א קאי על פרשה דלא פסקי משה ולא לגבי פסוקי דלא פסקי משה דהרי מבואר בגמ&#x27; מגילה דאסור להפסיק באמצע פסוק אחד אפי&#x27; אם דעתו להשלים הפסוק מיד אח&quot;כ}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דכל הקפידא הוא בשבת שחרית, ובמערבא לא הקפידו על זה ומש&quot;ה לא נתפשט מנהגם, ומה שחלקו במקדש פרשת האזינו היינו לשירת הלוים ולא לקריאת התורה."	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יד נותן ומקבל ס&quot;ת?	"לעולם נותן ומקבל ס&quot;ת ביד ימין [מדכתיב מימינו אש דת למו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)], ואפי&#x27; באיטר יד (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ויכול לסייע ביד שמאל, ואינו דומה לכוס של ברכה דהוא מדינא דגמ&#x27; (שערי אפרים שער י&#x27;, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מוציא את הס&quot;ת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דצריך לכבד אחד להוציא את התורה דע&quot;י זה יש כבוד יותר כדמבואר במשנה יומא (פרק ז&#x27;)"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים נורא?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאומרים נורא רק בר&quot;ה ויוה&quot;כ, אבל הביא ממס&#x27; סופרים דתמיד אומרים נורא כדי לומר שלשה שבחים [גדול, קדוש, נורא] כנגד ג&#x27; אבות וכנגד ג&#x27; קדושות (וכ&quot;כ הפמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; קל&quot;ד ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעלות בתורה ולא יקרא פסוקים חדשים?	"הב&quot;י הביא ראיה שמותר מקריאה בחנוכה וחוה&quot;מ סוכות שבא&quot;י קורא זה מה שקרא זה [ומ&quot;מ אינו עולה מן המנין אלא כשקורא ב&#x27; פסוקים חדשים חוץ מציור שא&quot;א בענין אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)], אבל הרמ&quot;א כתב דאין נוהגין כן אלא בשמחת תורה {וכן נוהגין בחו&quot;ל שזה אינו קורא מה שקרא זה בחנוכה וחוה&quot;מ סוכות}, והספר מ&quot;ב [ואינו ידוע שם הספר] מקיל ג&quot;כ בחתונה אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דאין נוהגין להקל אפי&#x27; לחתונה או לשאר חיובים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) [והמרדכי (סוף מגילה) הביא שרבינו אפרים יצא בחרי אף מביהכ&quot;נ מפני זה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)]"	סימן רפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה וקטן עולין לתורה?	"השו&quot;ע פסק דעולין למנין שבעה אלא שאשה לא תקרא בציבור משום כבוד הציבור, וכתב הרוקח דאינן עולין למנין ג&#x27; אלא למנין שבעה, ודייק הב&quot;י דה&quot;ה דאינו עולה לג&#x27; עליות ראשונות למנין שבעה, והר&quot;ן כתב דאין קורין כולם או רובן נשים וקטנים, אבל האבודרהם כתב דבעיר שכולם כהנים קורא הכהן לראשון ושני ואח&quot;כ קורא נשים וקטנים, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאין עולין למנין שלשה, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) בשם העולת שבת דה&quot;ה דאין עולין למנין דה&quot;ו בר&quot;ח יו&quot;ט ויוה&quot;כ [והקשה רע&quot;א א&quot;כ ה&quot;ה בשבת אין קורין יותר מאחד, אבל הרמ&quot;א משמע דמותר לקרות יותר מאחד], אכן למעשה כתב המג&quot;א (שם) דנוהגין שאין לקרות קטן אלא למפטיר [אפי&#x27; אם כבר נשלם מנין הקרואים] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) כתב דקטן יכול לעלות לשביעי [מפני שהיא קטנה שבעליות], ואינו עולה למפטיר כשהוא קריאה מיוחד לחובת היום, ע&quot;ש."	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן 1) שהוא כהן 2) שהוא לוי?	"1) המהרי&quot;ט ס&quot;ל דעולה לראשון, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) חולק עליו דס&quot;ל דמצות וקדשתו לא נאמר על כהן קטן דאינו בר עבודה [והשיג עליו רע&quot;א מכהן בעל מום (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו), ותי&#x27; האמת ליעקב דבעל מום נוטל חלק בקדשים], וכן נוהגין שקורין ישראל ראשון ולא כהן קטן מלבד מה שנוהגין עכשיו שאין קורין לקטן כלל חוץ ממפטיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) מסתפק אם יעלה הלוי קטן או הכהן יקרא פעמיים [ולמעשה אין נפק&quot;מ למנהגינו {ונראה דבשמחת תורה שנוהגין שאפי&#x27; קטנים עולים א&quot;כ יש לקרות כהן קטן תחילה, וכן אם קרא כהן גדול יש לקרות אחריו לוי קטן}]"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מחויבות בקריאת התורה?	"ידוע שיטת המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דאע&quot;פ שהן פטורות מת&quot;ת מ&quot;מ הן מחויבות בקריאת התורה שצריכות לשמוע אל התורה דומיא דהקהל, והביא ראיה ממס&#x27; סופרים (פי&quot;ח ה&quot;ד), אבל מסיים דהנשים נוהגות לצאת בשעת קריאת התורה, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאין נוהגות ליזהר לשמוע לקריאת התורה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) כתב דפשוט דאינן מחויבות דומיא דתנוקות המוזכרים שם, והמס&#x27; סופרים אומר על דרך המוסר שנכון לתרגם הקריאה בפניהן להשריש בלבן יראת ה&#x27; והאהבתו יתברך."	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול להיות בעל קריאה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דאינו יכול להיות בעל קריאה עד שהביא ב&#x27; שערות [וכשהוא י&quot;ג סמכינן אחזקה דרבא (מחה&quot;ש)], והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מסתפק אם ליכא בעל קריאה אחר אם עדיף שהקטן יקרא כדי שלא לבטל הקריאה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מדה&quot;ח דמקיל בשעת הדחק. [והקשה הפמ&quot;ג (שם) הרי מפורש במשנה דקטן יכול לעלות לתורה ובזמנם כל עולה קרא לעצמו, ותי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) דהתם מיירי כשהיה קורא רק עלייה שלו אבל הכא מיירי כשהוא רוצה להיות בעל קריאה גם לשאר עליות ואז הוי כאילו הוא עולה לכל או לרוב העליות דאמרינן דאין מעלין קטנים לכל ורוב העליות, ומ&quot;מ מסיים השעה&quot;צ דלמעשה הוא ספק אם הקטן יכול להיות בעל קריאה דכל הדין של הרמ&quot;א בשם הר&quot;ן דקטן אינו עולה לכל או לרוב העליות אינו ברור כ&quot;כ]"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבד כנעני?	"דינו כאשה {אבל מותר לקרות בציבור דלזה אינו דומה לאשה}, ואם אמו מישראל הו&quot;ל כישראל מעליא (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי 1) שראשו 2) כתפיו, מגולין?	"1) אסור לקרות, בין קטן בין גדול [ובגדול אסור לילך בגילוי ראש בלא&quot;ה, ואפשר דאם הוא עומד במקום אחד ליכא איסור מצד הגילוי ראש אלא מצד העליה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)], וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דלא סגי בכיסוי קל (יארמלקא) אלא צריך כובע או טלית על ראשו 2) הוי פוחח ואסור בין בקטן בין בגדול (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ובגדול מבואר בגמ&#x27; דאסור משום ולא יראה בך ערות דבר] {ולפי&quot;ז ה&quot;ה שלא יעלה מי שלובש מכנסים קצרים אם ברכיו מגולין}"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות עם הארץ עשיר לפני ת&quot;ח?	"כתב הרמ&quot;א שמותר דאין זה בזיון לת&quot;ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) מסיים דמובן שזהו דוקא במקום הכרח"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ממזר עולה לתורה?	"כן (רמ&quot;א), שהרי הוא מחויב בכל המצות שבתורה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [אבל לא יעלה במקום לוי (מג&quot;א סי&#x27; קל&quot;ה, רע&quot;א)]"	סימן רפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו העליות החשובות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מהזוהר (פרשת שלח) דששי חשוב, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דאחרון חשוב דמסיים בו הסדרא, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) ח&quot;ו להתקוטט בעבור זה שכל אותיות התורה הם כולם קדושים וטהורים וכדכתיב אמרות ה&#x27; אמרות טהורות וגו&#x27; [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קל&quot;ו]"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של מפטיר?	"בזמן הגזירה לא היו יכולים לקרות בתורה ותקנו לקרות כ&quot;א פסוקים מנביא כנגד קריאת התורה, ולאחר שבטלו הגזירה לא רצו לבטל מנהג זה אבל כדי שלא להשוות קריאה בנביא לקריאה בתורה תקנו שגם המפטיר יקרא מעט מהתורה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; רפ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הקדיש?	אומרים קדיש אחר הקריאה וכיון דקיי&quot;ל דמפטיר עולה למנין שבעה מדינא מותר לקרות ששה ואח&quot;כ מפטיר ואח&quot;כ לומר קדיש, מיהו כדי לצאת גם השיטה דס&quot;ל דאין מפטיר עולה למנין שבעה [וס&quot;ל דמפטיר קורא בתורה רק לכבוד התורה כדי שלא ישוה כבוד הנביא עם כבוד התורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)] קוראים שבעה ואח&quot;כ מפטיר ואומרים קדיש ביניהם להודיע שהמפטיר אינו עולה עמהם, וכיון שאינו ראוי להפסיק בקדיש באמצע הקריאה קוראים כל הסדרא תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [ולפיכך כשמוסיף על השבעה קרואים צריך לומר קדיש אחר כולם כדי שלא להפסיק באמצע הקריאה]	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין ביו&quot;ט?	"נוהגין לקרות חמשה עליות מלבד המפטיר וסומכין על שיטת רש&quot;י דיכול להוסיף עליות אפי&#x27; ביו&quot;ט (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [אלא שאינו דומה לגמרי לשבת דבשבת המפטיר חוזר וקורא מה שכבר קראו מדלית ברירה משא&quot;כ ביו&quot;ט המפטיר קורא ממוספין (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דלא רצו לתקן דאפי&#x27; ביו&quot;ט יקרא תחילה המוספין והמפטיר יחזור ויקרא אותו פעם שנית דומיא דשבת דלא רצו להטריח על הציבור, ודוקא בשבת לית ברירה דא&quot;א להפסיק בקדיש באמצע הקריאה]"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אומרים הקדיש ביום שקוראים מג&#x27; ספרי תורה?"	"אומרים קדיש אחר קריאה מס&quot;ת שניה, ובדיעבד אם אמר קדיש אחר הראשונה צריך לחזור ולומר קדיש אחר השניה דאז נשלמה הקריאה לשבעה עולים (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;א)"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוסיפין עליות מס&quot;ת שני או שלישית?	"מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאין מוסיפין בס&quot;ת אחרונה שהיא מיוחדת למפטיר [אבל משמע דבימים שקוראים מג&#x27; ספרים יכול להוסיף עליות בספר תורה שניה]"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים קדיש בחול?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) בחול אין מוסיפין עליות ובע&quot;כ המפטיר עולה מן המנין ועל כן אומרים קדיש אחר המפטיר [כגון בתשעה באב בשחרית], ואם עדיין לא התפלל שמ&quot;ע מאחרין הקדיש עד סמוך לשמ&quot;ע [כגון בתענית ציבור במנחה] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיטות לגבי קריאת קטן למפטיר?	"הרמ&quot;א הביא שהר&quot;ן ס&quot;ל דקטן יכול לקרות במפטיר אפי&#x27; לפרשת זכור שהרי יש בעל קריאה גדול [אבל אין הקטן בעצמו יכול לקרות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)], ויש מחמירין בפרשת זכור ופרה, ורע&quot;א הביא תשובת פרח שושן דמחמיר בכל ד&#x27; פרשיות, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הוסיף דיש מחמירין ביום ראשון דשבועות ובשביעי של פסח [אבל אין להחמיר בפרשת האזינו אע&quot;פ שהוא אותה הפטורה (הגרח&quot;ק, אשי ישראל פל&quot;ח הע&#x27; קמ&quot;ד)] ובשבת שובה, והשערי אפרים (ש&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;) מוסיף שיש מחמירין בימים נוראים ובתענית ציבור, והב&quot;י הביא מריב&quot;ש דמחמיר בכל מפטיר מיוחד שלא קראו מתחילה (ומובא ברמ&quot;א בשם יש חולקים) (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג - כ&quot;ד) {ומיהו נראה דא&quot;צ להחמיר על חזקה דרבא דאפי&#x27; פרשת זכור אינו דאורייתא כיון שהוא אינו קורא בתורה}"	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שאינו יודע לקרות היטב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דצריך קטן שהגיע לחינוך ויודע לחתוך האותיות היטב, ואם אינו יודע איך לקרות מלה במלה עם הבעל קריאה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) אע&quot;פ דקיי&quot;ל לעיל דמדינא מותר אפי&#x27; לגדול לעלות ולא לקרות עם הבעל קריאה מלה במלה מ&quot;מ בקטן אין להקל כ&quot;כ ואינו ראוי לעלות למפטיר לד&#x27; פרשיות ופרשיות המוספין אם אינו יודע איך לקרות עם הבעל קריאה."	סימן רפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין שם מי שיודע לקרות המפטיר אלא מי שעלה 1) לשאר עליות 2) לשביעי?	"1) יאמר קדיש ויעלה ויברך כרגיל 2) לכתחילה לא יאמר קדיש אלא מי שעלה לשביעי יעלה למפטיר ג&quot;כ ויאמר קדיש אחר ההפטורה [וזהו דוקא אם המפטיר הוא הפסוקים שבסוף הסדרא אבל אם המפטיר קורא מפרשת המוספים וכדומה אז יש בו חיוב לקרות ושפיר יכול לומר קדיש אחר שביעי ויקרא המפטיר אח&quot;כ (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)], אבל אם כבר אמר קדיש צריך לחזור ולקרות עוד פסוקים בברכה [דמאחר שאמר קדיש יש לחוש להנכנסים שיאמרו שהמפטיר לא קרא בתורה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו וס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], ועדיף לקרות אחר ולא מי שעלה לשביעי דהריב&quot;ש היה מסופק בזה אם חוששין לנכנסין בזמן מועט כזה ואפשר דא&quot;צ לקרות עוד בתורה (ב&quot;י, מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) [וביאר הא&quot;ר (ס&quot;ק י&quot;ד) משום ברוב עם עדיף לקרות אנשים אחרים] {ומבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רפ&quot;ד ס&quot;ק ח&#x27;) דכל זה מיירי כשקוראין מתוך החומש וספר שנדפס אבל כשקוראין מתוך הקלף ע&quot;י בעל קריאה פשוט דהמפטיר א&quot;צ לקרות ההפטורה ויכול לסמוך על הבעל קריאה}"	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש חילוק ביום שקוראים מב&#x27; ספרי תורה?"	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דאינו יכול לקרות השביעי למפטיר משום פגמו של ס&quot;ת ראשונה אבל יכול לקרות אותם הקדמונים, אמנם מבואר לעיל (סי&#x27; קמ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) דזהו שיטת המג&quot;א אבל הב&quot;ח ס&quot;ל דאפי&#x27; הקדמונים לא יקראו בס&quot;ת שני, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)"	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת רגילה ושכחו לומר קדיש אחר שביעי?	לא יאמר קדיש קודם ההפטורה אלא אחר ההפטורה משום הנכנסין (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הקדיש בתשעה באב בשחרית?	"רע&quot;א (סי&#x27; תקנ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27;) כתב שיאמר הקדיש אחר ההפטורה משום הנכנסין, אבל החת&quot;ס (כאן) כתב שנוהגין לומר קדיש בין הקריאה לההפטורה, וכ&quot;כ שערי אפרים (ש&quot;ח סעי&#x27; צ&quot;ט), וכן פסק השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; פ&quot;ג)"	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעלה לתורה לעלייה אחת, והלך לביהכ&quot;נ אחרת וקראוהו לאותה עלייה ג&quot;כ, האם הוא צריך לחזור ולברך?	כן (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרות בניגון של קינות לשבת חזון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) כן [אבל החזו&quot;א אמר שתלוי אם נוהגין ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, וכיון שנוהגין ללבוש בגדי שבת ה&quot;ה שלא יקרא בניגון של קינות], ועדיף לקרות מי שעלה כבר ולנגן בניגון של קינות. אמנם, במקום שנוהגין שהרב עולה למפטיר שבת חזון מותר אפי&#x27; כשאינו יודע לקרות בניגון של קינות [ועדיף שלא יעלה גם לשלישי] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז וס&quot;ק ל&quot;א) "	סימן רפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעל קריאה טעה והשלים הסדרה בששי 1) וכבר אמר קדיש 2) ועדיין לא אמר קדיש?	1) יקרא שביעי למפטיר דקיי&quot;ל מפטיר עולה למנין שבעה, והטור הביא שהמהר&quot;ם ס&quot;ל דגם צריך לומר קדיש והרא&quot;ש ס&quot;ל דא&quot;צ לומר קדיש, והכריע הלבוש כהרא&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {ונראה דהעיקר הוא כמ&quot;ש הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז) דאין לומר קדיש פעם שנית דא&quot;כ יש לחוש לנכנסין} 2) השביעי יחזור ויקרא סוף הסדרא ויאמר קדיש והמפטיר יקרא איזה פסוקים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [ואע&quot;פ שבדרך כלל החוזר על פסוקים שכבר קרא אינו מן המנין הכא שאני דא&quot;א בענין אחר (ביה&quot;ל ד&quot;ה דקיי&quot;ל)]	סימן רפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעל קריאה דילג פסוק אחד?	"בשבת בשחרית יש חיוב לקרות כל הסדרה ואפי&#x27; אם כבר התפלל מוסף צריך לקרות אותה פסוק עם ב&#x27; פסוקים אחרים ולברך לפניה ולאחריה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [אבל בשני וחמישי ובשבת מנחה א&quot;צ לחזור ולקרות (ב&quot;י)], אבל אם כבר יצאו מביהכ&quot;נ א&quot;צ לחזור (חיד&quot;א, מ&quot;ב דרשו)"	סימן רפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דילג תיבה אחת?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) דדינו כמו שדילג פסוק אחד אלא דיבר בהוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)	סימן רפב סעיף ז		
